הים הפנימי סֶטוֹ, המפריד בין מרכז יפן לבין שיקוֹקוּ, האי הרביעי בגודלו במדינה, שימש במשך מאות שנים מחסום בפני המודרניזציה ובפני הגידול באוכלוסייה. תיירים רבים פוסחים עליו, למרות שמעל המים נבנו כבר גשרים, ולמרות האווירה הנוסטלגית השוררת בכפרי הדייגים והאיכרים, בחלקות האורז המשתרעות למרגלות גבעות מיוערות, במצודות ובמקדשים.
החוף הצפוני של שיקוֹקוּ, הפונה לים הפנימי, מפותח ומתועש יותר מחופו הדרומי, ופחות מחוף סאניוֹ שבמערב הוֹנשוּ. חלקו הפנימי של האי הררי וטרשי, לכן אינו מתאים לגידול אורז. הערים הגדולות ביותר בשיקוֹקוּ והאתרים ההיסטוריים המעניינים, עמם נמנים מרבית המקדשים במסלול העלייה לרגל, שוכנים כולם קרוב לחוף הים הפנימי סֶטוֹ. תיירים רבים נכנסים לשיקוֹקוּ דרך טָקָמאצוּ. קוּצ'י היא העיר הגדולה ביותר באי לאורך חוף האוקיינוס השקט.
Text Copyright © Dorling Kindersley Ltd