הפרברים שהוקמו ממערב לברלין בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 קרצו לתושבי העיר האמידים, מהבורגנים היהודים ברובע הבווארי ועד העשירים־באמת, שהתיישבו סביב היערות הירוקים ולגדות האגמים הצוננים.
בכל השלווה הזאת קשה להעלות על הדעת שהאזור שימש רקע לאיצטדיון האולימפי שהקימו הנאצים, לדיונים מקפיאי־הדם בוועידת ואנֶזה ולמשלוחים שיצאו מרציף 17 אל מחנות הריכוז וההשמדה. אופי שונה בתכלית יש לשפָּנדָאוּ , המתגאה בהיסטוריה ארוכה מזו של ברלין, בבתים עתיקים שכמותם לא נשתמרו במרכז, ובמצודה מימי הרנסאנס. כאן תרגישו כמו בעיירה קטנה, שרק במקרה שוכנת בתחומי העיר.
אזור דרום־מערב ברלין מומלץ למי שרוצה לצאת מהעיר, אל אי הטווסים הפראי או לגינון המטופח של טירת גליניקֶה . משם אפשר לשוב לסיבוב שופינג בציר הקניונים הצפוף בברלין, שלוֹסשטראסֶה ברובע שטֶגליץ.