כשיוצאים מברלין מתחלפים הבניינים והמפעלים במרחבים פסטורליים של שדות ויערות. זהו הנוף האופייני לבּראנדֶנבּוּרג, המדינה הפדרלית המקיפה את ברלין מכל עבריה: בשל הקרקע החולית, שאינה מתאימה לחקלאות, צפיפות האוכלוסין כאן נמוכה, והטבע בא לידי ביטוי במלוא הדרו. מדרום לבּראנדֶנבּוּרג שוכנת סקסוניה (בגרמנית זאקסֶן – Sachsen), שנופיה שטוחים פחות ועריה גדולות ומפותחות יותר.
תושבי ברלין אוהבים לבלות בקיץ במרחבים הפתוחים, בחוות ובאגמים הקטנים, אך התיירים עוד לא גילו את האזור - פרט לשמורת־הטבע שפּרֶה־ואלד , כשעה נסיעה מדרום לברלין, ולפארק המים הענקי טרופיקאל אָיילֶנדס . אבל גם בבּראנדֶנבּוּרג השלווה קשה להימלט מהעבר הטראגי: כשעה נסיעה מברלין שוכן מחנה הריכוז זאקסֶנהָאוּזֶן , שהוקם בידי הנאצים, ושימש גם את המשטר הקומוניסטי.
בזכות שושלת וֶטין המפוארת, ששלטה כאן מאות שנים, הפכה סקסוניה למרכז של אמנות, תרבות ואדריכלות, מהיופי הבארוקי של הארמונות והכנסיות בדרֶזדֶן ועד לייפּציג שפרנסה את באך, שומאן ומנדלסון, וסיפקה השראה לפאוסט של גֶתה. מורשת זו באה לידי ביטוי גם בערים הקטנות, למשל גֶרליץ , שהמרכז העתיק שלה השתמר באופן מרשים.