האטרקציה מספר אחת בצפון מדינת ניו יורק ואחת הידועות ביותר בארצות הברית כולה שוכנת למעשה בגבול בינה לבין קנדה. המפלים אמנם אינם הגבוהים ביותר באמריקה הצפונית, אבל הם בהחלט המרשימים שבהם, הודות לעצמת הזרימה ולכמות המים הזורמת בהם. לא במקרה פירוש שמם של המפלים בשפה הילידית אירוקוי הוא "רעם המים". המפלים, שלושה במספר, ממוקמים בנקודה שבה נשפכת ימת אירי אל נהר ניאגרה, המוביל לימת אונטריו. המפלים שבצד הקנדי של הנהר, מפלי הפרסה, הם המרשימים ביותר - רוחבם הוא 670 מ' והם נופלים מגובה 57 מ'. בצד האמריקני, בשטח פארק המדינה מפלי הניאגרה, נמצאים המפלים האמריקאיים, אשר גובהם נע בין 21-34 מ' ורוחבם הוא 260 מ', ומפל הינומת הכלה, הקטן ביותר מבין המפלים, אשר רוחבו 17 מ' והוא נופל מגובה 24 מ'. בלב הנהר שוכן אי העזים, ששייך מבחינה רשמית לארצות הברית. |תמונה_בטקסט8829| על מנת שתוכלו ליהנות מהמפלים ומהאטרקציות הרבות בסביבתן כיאות, מומלץ להקדיש לאזור לפחות יומיים. אל תוותרו על תצפית על המפלים אחרי השקיעה, אז הם מוארים ב=21 מנורות קסנון שכל אחת מהן מקבילה ללא פחות מ-250,000,000 נרות. |המסגרת| דבש ניגר כמי נהר מפלי הניאגרה פופולריים כל כך בקרב זוגות טריים עד שזכו לתואר "בירת ירח הדבש העולמית". לתדמית הרומנטית של המפלים אחראים תיאודוסיה בֶּר, בתו של סגן נשיא ארה"ב דאז אהרון בֶּר, ובעלה ג'וזף אלסטון, שהיה המושל של דרום קרוליינה, שביקרו במפלי הניאגרה ב-1801 כחלק ממסע הכלולות שלהם. בהמשך נפשו במפלים גר'ום בונפרטה, אחיו של נפוליאון, ואשתו הטרייה. גם מרלין מונרו, שגילמה בסרט |הנטה|ניאגרה|סנטה| (1953) כלה טרייה שמבלה את ירח הדבש שלה באזור תרמה לפופולריות של המפלים. לא בכדי המפלים זוכים לפופולריות רבה, עם לא פחות מ-12 מיליון תיירים מדי שנה (מה שהופך אותם לאחד מאתרי התיירות המתויירים ביותר בעולם). על אף שהתצפית על המפלים היא גולת הכותרת של הביקור במקום, בשני צדי הגבול יש אטרקציות תיירותיות רבות שמאפשרות ליהנות מהמפלים מכל זווית אפשרית. האטרקציה המפורסמת ביותר היא "עלמת הערפל" (Maid of the Mist), ספינת טיול אשר חוצה את נהר הניאגרה מתחת למפלים. מן הצד הקנדי יוצאת הספינה Hornblower ששטה גם היא למרגלות המפלים. אם תרצו להיות קרובים אפילו יותר למפלים, הצטרפו לסיור המודרך מערת הרוחות בו תגיעו הכי קרוב שאפשר למפל הינומת הכלה. בצד הקנדי, מוצע הסיור מסע מאחורי המפלים שמוביל עמדת לעמדות תצפיות לא שגרתיות על מפלי הפרסה. |תמונה_בטקסט8827| מלבד זאת, ישנן נקודות תצפית רבות על המפלים, הן בצד האמריקאי והן בצד הקנדי. אחת התצפיות המרשימות בצד הקנדי נשקפת ממגדל סקיילון. בצד האמריקאי תוכלו להשקיף על מפלי הפרסה מתצפית טֶרָפּין שבאי העזים. זוהי הנקודה הקרובה ביותר למפלי הפרסה הגועשים, משני צדי הגבול. נקודת התצפית הטובה ביותר על המפלים האמריקאיים היא פּרוספֶּקט פּוינט, מעין בליטת סלע בה נמצא מגדל התצפית מפלי הניאגרה מראשו ניתן להשקיף על שלושת המפלים. בסמוך נמצאת נקודת תצפית נוספת, קן העורב, אליה עולים בסדרת מדרגות שמובילה לשולי המפלים האמריקאיים. את עוצמת הזרימה במפלים מנצלים גם לייצור חשמל בתחנת הכוח של פארקי הניאגרה ובתחנות נוספות באזור. תוכלו ללמוד על הנושא גם במרכז המבקרים ניאגרה פּאוור ויסטה, הצמוד לתחנת כוח נוספת, מצפון למפלים עצמם. מידע נוסף על המפלים תוכלו לקבל במרכז המבקרים טייבֶּל רוק. מי שלא מסתפקים בתצפיות ומחפשים גם ריגושים ימצאו באזור המפלים כמה אטרקציות מלהיבות שמקפיצות את האדרנלין, ובהן טיסות בהליקופטר מעל המפלים, גלישה באומגה אל המפלים ונסיעה ברכבל המערבולת מעל המים הגועשים. |המסגרת|טיפים למבקרים במפלי הניאגרה #אל תסתפקו בצד האמריקאי של המפלים. התצפית מהמפלים על הצד הקנדי מרשימה במיוחד. אם אין באפשרותכם לבקר בצד הקנדי, אל תוותרו על שייט ב-Maid of the Mist שעובר גם למרגלות מפלי הפרסה. #כדי להתרשם גם מהצד הקנדי של המפלים עליכם להיות מצוידים בדרכון כדי לחצות את הגבול בין המדינות. את הגבול ניתן לחצות ברכב או ברגל באמצעות גשר הקשת (Rainbow International Bridge) והחצייה כרוכה בתשלום אגרה. #ודאו מראש שחוזה שכירת הרכב מאפשר חציה של גבול בינלאומי. במידה ולא, תוכלו לחצות ברגל את הגבול לצד הקנדי של המפלים. #בתקופות מסוימות בשנה, בעיקר בקיץ ובתקופת חד המולד, מתקיים בערבים (התדירות משתנה, יש להתעדכן) מופע זיקוקי דינור מעל המפלים. המקומות הטובים ביותר לצפייה במופע הם פּרוספֶּקט פּוינט בצד האמריקאי והגלגל הענק בצד הקנדי. כדאי להגיע לנקודת התצפית כ=40 דקות לפני המופע כדי לתפוס מקום. #במהלך הביקור במפלים, בלתי אפשרי לא להירטב. השאירו ברכב או במלון ציוד אישי שעלול להיהרס במים. הצטיידו בשקית אטומה למים שבה תשמרו את החפצים שחשוב לכם לשמור עליהם יבשים, כמו טלפון נייד ודרכון. #קחו בחשבון שיהיה עליכם לשלם (לא מעט) עבור חניה. #הדרך הטובה ביותר להתנייד בצד הקנדי היא באמצעות מערכת ההסעות WeGo שעוברת בין האטרקציות והמלונות. #עונת הקיץ היא הפופולרית ביותר לביקור במפלים, ואז גם כל האטרקציות פתוחות, אבל זו גם העונה העמוסה ביותר, והמחירים במלונות שבקרבת המפלים מאמירים. לביקור בסתיו יש יתרונות רבים - מזג האוויר נעים, צבעי השלכת מרהיבים ויש פחות תיירים, וגם באביב תהינו ממחירים נוחים יותר ומפחות צפיפות. המראה של המפלים בחורף יפה במיוחד והמחירים נמוכים משמעותית, אבל קחו בחשבון שרוב האטרקציות הכרוכות בשיט בנהר סגורות בעונה זו.

העיר האוניברסיטאית היפה, הקרויה על שם האי היווני איתקה, שוכנת על החוף הדרומי של אגם קאיוגה (Cayuga Lake), הארוך מבין 11 "אגמי האצבעות" באפּסטייט ניו יורק. היא נודעת באוניברסיטאות שבה, ובראשן אוניברסיטת קורנל, אבל הסיבה העיקרית להגיע אליה היא דווקא הטבע שמסביב: מלבד האגם שלשפתו היא שוכנת, היא מוקפת בנחלים, ביערות ובלא פחות מ=150 מפלים! אל תחמיצו את הביקור במפלי טוגאניק ובמפלי באטרמילק הסמוכים לעיר. בתוך העיר עצמה, בסמוך לתיכון המקומי (Ithaca High School), שביל הליכה קל וקצר (כ-320 מ' לכל כיוון) יוביל אתכם למפלי אית'קה הנשפכים לאגם קיוגה. |תמונה_בטקסט8825| כיאה לעיר סטודנטיאלית מלאת חיים, אית'קה גדושה במסעדות לכל טעם, בבתי קפה ובמבשלות בירה. שוק האיכרים של אית'קה הוא מקום טוב לטעום בו אוכל מכל העולם, כמו גם את התוצרת החקלאית של האזור. גם המרכז ההיסטורי של אית'קה הוא אזור מקסים ומלא חיים, השופע בתים עתיקים ויפים. גולת הכותרת שלו היא אית'קה קומונס, אזור של כמה רחובות המיועדים להולכי רגל בלבד, ובהם חנויות מיוחדות, מסעדות וברים. לעתים קרובות תראו כאן הופעות של אמני רחוב, ולאורך השנה מתקיימים במקום פסטיבלים, קונצרטים ואירועי תרבות. |תמונה_בטקסט9287| אזור אגמי האצבעות נחשב לעמק היין של מדינת ניו יורק, ובאית'קה וסביבתה יש יקבים וחדרי יין רבים. מהעיר יוצא שביל היין של אגם קָיוּגָה (Cayuga Lake Wine Trail), הכולל 15 יקבים, מבשלת סיידר וארבע מזקקות. |המסגרת|לוליטה באית'קה הסופר הרוסי ולדימיר נבוקוב כתב את יצירתו השערורייתית והמפורסמת ביותר, "לוליטה", בעת שהותו באית'קה. הוא ניסה להעלות באש גרסה מוקדמת של הספר בחצר הבית השכור שבו התגורר, אך אשתו הצילה את כתב היד. הספר יצא לאור בפריז ב=1955 והפך לרב מכר שתורגם לשפות רבות ונחשב לאחד מהרומנים הגדולים של המאה העשרים.

האנדרטה רבת העוצמה לנספים בפיגועי ה=11 בספטמבר 2001 ממוקמת בדיוק בנקודה שבה ניצבו מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי. האנדרטה, אשר כמו המוזיאון הצמוד לה תוכננה על ידי האדריכל מיכאל ארד, נחנכה ב=11 בספטמבר 2011, במלאת עשור לפיגוע. היא ממוקמת ברחבה דמוית מעוין, עליה נטועים מאות עצים, ובליבה שתי בריכות השתקפות מרובעות בשטח 4,000 מ"ר כל אחת. הגבולות של הבריכות זהים לגבולות ריבועי השטח של המגדלים שנהרסו. הבריכות מוקפות במעקות ארד שעליהם חקוקים שמות 2,977 הנספים במתקפת הטרור, וכן שמות ששת ההרוגים בפיגוע הטרור הראשון במרכז הסחר העולמי, בשנת 1993. המוזיאון שמתחת לרחבת האנדרטה נגיש דרך ביתן הכניסה שבשוליו המזרחיים של המתחם. הביקור במוזיאון מומלץ לכל מי שרוצים ללמוד עוד על אירועי אותו יום ולהתחבר לסיפורים האנושיים. התצוגה מגוללת את סיפורו של אותו יום בכל מוקדי ההתרחשות, דקה אחר דקה, באמצעות מסמכים, סרטים, תמונות, הקלטות בזמן אמת, עדויות של ניצולים וחפצים מקוריים ומשוחזרים, בהם רכבי חילוץ הרוסים. תצוגה נוספת מנציחה את זכרם של הקורבנות ומספרת את סיפוריהם האישיים. במוזיאון שמורים גם שרידים ממרכז הסחר העולמי עצמו, בהם גרם המדרגות שסייע לניצולים להימלט ב=11 בספטמבר. המדרגות, שהיו מיועדות להריסה אך לבסוף שומרו, זכו לכינוי "מדרגות הניצולים". שריד נוסף הוא "העמוד האחרון" - שריד הפלדה האחרון של מרכז הסחר העולמי שהוסר מאתר ההריסות; כשכוחות ההצלה פינו את האתר בעקבות הפיגוע, הם כיסו את העמוד בכתובות וחתימות. בנוסף מתקיימות במוזיאון תערוכות מתחלפות, בעיקר תערוכות אמנות וצילום שעוסקות בהשפעות המתמשכות של ה=11 בספטמבר, ומציעים סיורים מודרכים, בעזרתם תוכלו להעמיק את ידיעותיכם על האירועים.

השדרה הארוכה והרחבה שנמתחת לכל אורכו של האי מנהטן נמנית עם הרחובות המזוהים ביותר עם העיר, ועיקר פרסומה בתיאטראות ששכנו ושוכנים בחלקה המרכזי ובסביבתו - לב=לבה של תעשיית התיאטרון האמריקאית. בחלק זה, הממוקם ב מידטאון מנהטן, עוברת השדרה בכיכר טיימס הנודעת - אבל היא נמשכת גם הרחק דרומה, אל הדאונטאון, שם שוכנים לאורכה מבנים ידועים כמו בניין וולוורת' וכנסיית השילוש הקדוש (במפה מופיע רק החלק המרכזי של השדרה). השדרה מהווה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של העיר - היא החלה את דרכה כשביל בשם ויקקוואסגק (Wickquasgeck) שנוצר על ידי הילידים והתפתל בין הביצות של האי מנהטן. עם הגעתם של ההולנדים השביל הורחב והפך לדרך ראשית שנקראה דרך הג'נטלמנים (Heeren Wegh). אחרי שהבריטים השתלטו על העיר, הם העניקו לדרך את השם ברודווי (Broadway), בזכות רוחבה. בשנת 1880, קטע של ברודווי בין כיכר יוניון לכיכר מדיסון הואר על ידי נורות חשמליות, מה שהפך אותו לאחד הרחובות הראשונים בארצות הברית שהוארו על ידי חשמל. בהמשך, התאורה החשמלית בין הרחובות 23-34, העניקה לברודווי את הכינוי "הדרך הלבנה הגדולה". בראשית המאה העשרים נבנו בברודווי כמה אולמות תצוגה, חנויות ומוסכי רכב גדולים. בשנות העשרים של המאה העשרים החלו להתמקם בחלק המרכזי של ברודווי, בין הרחובות 40 ל=50 ובסביבה הקרובה, התיאטראות העיקריים של ניו יורק. עד מהרה הפך ברודווי למושג שהוא שם נרדף לתעשיית התיאטרון האמריקאית, ממש כשם שאזור הוליווד בלוס אנג'לס הפך לשם נרדף לתעשיית הקולנוע האמריקאית. מתחם התיאטראות נתחם ברחוב 40 ממערב, ברחוב 54 מצפון, בשדרה השישית ממזרח ובשדרה השמינית ממערב. למעשה, כיום יש רק שני תיאטראות פעילים ששוכנים ממש על הרחוב, בעוד שהתיאטראות האחרים שוכנים ברחובות הסמוכים. |המסגרת|שדרה לא רגילה תיירים רבים (ולמעשה גם מקומיים) לא בטוחים אם ברודווי היא שדרה, רחוב או פשוט...ברודווי. הסיבה לבלבול היא שהרחובות והשדרות של ניו יורק מסודרים בשתי וערב ויוצרים הצטלבויות בזוויות ישרות, אבל ברודווי עובר במסלול אלכסוני מצפון לדרום ולא מקביל לשדרות אחרות או לרחובות אחרים. עובדה זו מלמדת על הוותק של ברודווי - הוא נסלל על הנתיב של דרך היסטורית לפני שמרבית הרחובות והשדרות של מנהטן תוכננו. עם זאת, מקובל להתייחס לברודווי כאל שדרה משום שהיא חוצה את האי לאורכו מצפון לדרום, גם אם לא בקו ישר.

הפארק, המשתרע על שטח של 3.2 קמ"ר בצורת מלבן במרכז מנהטן, מצפון למידטאון, הוא אמנם לא הפארק הציבורי הגדול ביותר בניו יורק, אבל הוא בהחלט אחד המפורסמים בעיר ואף בעולם כולו. הוא תוכנן בידי פרדריק לוּ אוֹלמסטֶד וקלברט ווקס ונחשב הפארק המתוכנן הראשון בארה"ב: התהליך החל ב=1853 והפארק נפתח לציבור שלוש שנים אחר כך. סנטרל פארק הוא פנינה של טבע באמצע העיר הסואנת - יש בו למעלה מ=25 אלף עצים, כמה אגמים מלאכותיים, גנים, שלושים גשרים, מדשאות עצומות והמוני סנאים שמתרוצצים בכל פינה. הפארק מנוקד בפסלים, בהם ידוע במיוחד פסל עליזה בארץ הפלאות ובמזרקות רבות - אל תחחמיצו את מזרקת בֶּתֶ'סדָה היפהפייה, שבלבה פסל של מלאך מים, אולי אחת מהפינות הרומנטיות ביותר בפארק. בנוסף תמצאו כאן מגרשי ספורט, עשרים גינות שעשועים לילדים ואינספור שבילי הליכה שמקשרים בין כל אלה. |תמונה_בטקסט9365| הפארק גדוש באטרקציות וניתן להעביר בו ימים רבים. בין השאר תמצאו בו גן חיות ואת טירת בֶּלוֶודיר, מבנה ויקטוריאני בסגנון המחקה את הגותי והרומנסקי. הטירה ממוקמת באחת מהנקודות הגבוהות בפארק ויש בה חדר תצוגות ומרפסת המספקת תצפית נהדרת על הפארק כולו. בנוסף פזורות בפארק מספר אנדרטאות, בהן שדות תות - אתר הנצחה לזכר ג'ון לנון שנרצח ב=1980 מול בניין הדקוטה בצד המערבי של הפארק. לב אתר ההנצחה הוא עיגול פסיפס בצבעי שחור לבן ועליו הכתובת "Imagine". |תמונה_בטקסט9364| הפארק מזמין לפעילות גופנית, ותוכלו לראות כאן את המקומיים רצים, מחליקים על גלגיליות, רוכבים על אופניים או גולשים בסקייטבורד. בקיץ תוכלו לשכור סירה ב-Loeb Boathouse ולשוט באגם. בחורף תוכלו להחליק על הקרח באחד משני מגרשי ההחלקה -Wollman Rink או Lasker Rink, או לגלוש במזחלות מראש גבעת פילגרים או גבעת הארזים. עם הפעילויות המהנות המוצעות בפארק ניתן למנות גם פיקניק רומנטי, טיול בו בכרכרה רתומה לסוס, צפייה בציפורים, סיורי הליכה מודרכים, כדורעף חופים וסיבוב בקרוסלה. |תמונה_בטקסט9366| לפארק יש קסם מיוחד בכל עונה, גם בסתיו - כשהוא עוטה את צבעי השלכת הנפלאים, בייחוד באזור גשר גָפּסטוֹ - ובאביב, כשעצי הדובדבן מתכסים בפריחה ורודה-לבנה. לכל אורך השנה מתקיימים בפארק אירועים רבים, כמו הצגות תיאטרון והופעות חיות בקיץ, סיום מרתון ניו יורק ושיט הדלעות המסורתי בסתיו ותאורה מיוחדת לחג המולד בחורף. |תמונה_בטקסט9348|

מרכז רוקפלר הוא מרכז עסקים ואטרקציות ובו 19 מבני מסחר בשני מתחמים במידטאון מנהטן, בשטח שבין רחוב 48 לרחוב 51 ובין השדרה החמישית לשישית. השטח עליו ממקום המרכז היה מיועד תחילה לשמש כמשכן חדש למטרופוליטן אופרה, אבל בעקבות השפל הכלכלי ב=1929 המעבר בוטל וג'ון ד. רוקפלר הבן החליט להקים במקום מרכז בידור, אמנות ותרבות. ב=1939 נחנך המרכז המעוצב בסגנון האר-דקו והפך לאחד ממוקדי האמנות והארכיטקטורה המזוהים ביותר עם העיר. המרכז גדוש במוקדי עניין ואטרקציות, פסלים, ציורי קיר, תבליטים, בריכות ומזרקות, מסעדות, בתי קפה, חנויות ואפילו גנים סודיים, ולא בכדי הוא מכונה "עיר בתוך עיר". בחלקו המערבי של המרכז כדאי לבקר באולם ההופעות המפורסם רדיו סיטי מיוזיק הול, ואולי להצטרף לסיור מודרך. אבל האטרקציה שמזוהה עם מרכז רוקפלר יותר מכל היא זירת ההחלקה על הקרח שנפתחת מדי חורף בכיכר הראשית של המתחם. רחבת ההחלקה כיכבה בלא מעט סרטים, מ|הנטה|שכחו אותי בבית 2|סנטה| ועד |הנטה|סתיו בניו יורק|סנטה|. על הכיכר חולשים פסל |הנטה|פרומתאוס המוזהב|סנטה| של האמן פּוֹל מֶנשיפּ ועץ חג המולד המפורסם ביותר בעולם. את האורות על העץ מדליקים בכל שנה בסוף נובמבר, ביום רביעי הראשון שלאחר חג ההודיה. פסל מפורסם נוסף במתחם, פונה לשדרה החמישית, הוא פסל ברונזה של האל היווני אטלס, הנושא את כדור הארץ על כתפיו. כדי ליהנות מנוף נהדר של מנהטן, עלו לתצפית טופ אוף דה רוק - שלושה מפלסים של מרפסות תצפית בגובה 260 מ'. רבים טוענים שהתצפית הפנורמית הנשקפת מכאן היא מהיפות בעיר, וכוללת את קו הרקיע של מנהטן, את בניין אמפייר סטייט ואת הסנטרל פארק. אטרקציה נוספת במתחם היא אולפני NBC, שם תוכלו לשבת בקהל בתוכניות טלוויזיה פופולריות כמו |הנטה|סאטרדיי נייט לייב|סנטה| וה|הנטה|טונייט שואו|סנטה|, או להשתתף בסיור מודרך שייקח אתכם אל מאחורי הקלעים של תוכניות מפורסמות. במתחם יש גם פינות חמד מקסימות כמו גני התעלה. מדובר בסדרת גנים המוקפת בגורדי השחקים וסובבת תעלת מים. הגנים מורכבים משש בריכות מלבניות עם מזרקות מפוסלות ושפע של צמחיה, והם משנים את מראם בהתאם לעונות השנה. |תמונה_בטקסט9731| מלבד אלה יש במתחם הרבה מסעדות וחנויות של מותגים מקומיים ומעצבים בינלאומיים. חובבי ארכיטקטורה והיסטוריה ייהנו מהסיור המועבר במתחם בהדרכת היסטוריון. הסיור, שמתקיים כמה פעמים ביום, יספק לכם מבט מבפנים על המבנים, הגנים, הארכיטקטורה והאמנות של מרכז רוקפלר.

הפסל, אשר פחות מוכר בשמו המלא חירות מאירה את העולם (Liberty Enlightening the World), הוא אחד הסמלים המפורסמים ביותר של ארצות הברית ושל ניו יורק בפרט. הפסל ניצב באי החירות, כשלושה קילומטרים מדרום-מערב לקצה הדרומי של מנהטן. הפסל, אותו פיסל הפסל הצרפתי פרדריק אוגוסט ברתולדי, נחנך ב=1886 וניתן כמתנה מממשלת צרפת לאומה האמריקאית, לאות הוקרה על הברית בין המדינות והערכים המשותפים שהמדינות חולקות. הפסל הוא בדמות אישה שמייצגת את אלת החירות הרומית, ליברטאס, העוטה גלימה ולראשנה נזר בעל שבעה חודים שיוצרים יחד מעין שמש, ומייצגים את הקרנת החירות לשבע יבשות תבל. אחת מרגליה של ליברטאס עומדת על שרשרת שבורה - סמל לביטול העבדות, ובידה היא אוחזת בלפיד, אשר מאיר את הדרך לבאים לארצות הברית. בידה השנייה היא אוחזת לוח, ועליו הכיתוב - "JULY IV MDCCLXXVI" (כלומר, הארבעה ביולי 1776 - תאריך הכרזת העצמאות של ארצות הברית). הפסל ניצב על כן עצום, פרי תכנונו של האדריכל האמריקאי ריצ'רד מוריס האנט, ועליו חקוקות מילות השיר "הקולוסוס החדש" של המשוררת היהודיה-אמריקנית אמה לזרוס. גובהו של הפסל מהקרקע ועד קצה לפיד הוא 92.9 מ'. ניתן לטפס ב=377 המדרגות שמובילות אל הכתר, בגובה 80 מ', וליהנות מתצפית על דאון טאון מנהטן, על ניו ג'רסי ועל ברוקלין. רק כמה מאות מבקרים מורשים לעלות לכתר בכל יום, ועל כן חובה להזמין כרטיסים מראש (בקיץ יש להזמין כרטיסים כמה חודשים מראש). ילדים חייבים להיות בגובה 1.20 מ' ומעלה על מנת לטפס אל הכתר. הכרטיסים לטיפוס לכתר מקנים כניסה בחינם למוזיאון אי החירות (בו ניתן לבקר גם באוםן עצמאי וללא קשר לטיפוס לראש הפסל). המוזיאון נמצא בבסיס הפסל ומציג את ההיסטוריה שלו. כדי לבקר בפסל יש לשוט אליו בסירות טיול של חברת Statue City Cruises שיוצאות מפארק באטרי או מניו ג'רזי. המעבורות עוצרות באליס איילנד וכרטיס הנסיעה כולל כרטיס למוזיאון ההגירה באי. |המסגרת|טיפ: לראות את פסל החירות בחינם אם זמנכם בעיר מוגבל, או שאתם מעוניינים לחסוך בהוצאות, תוכלו להשקיף על פסל החירות במהלך שייט במעבורות החינמיות היוצאות מטרמינל ווייטהול בפארק באטרי אל סטטן איילנד. מעבורות אלו לא עוצרות באי ליברטי, אבל הן מעניקות תצפית טובה על הפסל. המעבורת פועלת 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, בתדירות של שתי מעבורות בשעה. השייט לכיוון אחד נמשך כ-25-30 דקות. כדי ליהנות מהתצפית הטובה ביותר על הפסל, פנו לצד הימני של המעבורת (במעבורת שיוצאת ממנהטן) ועלו במדרגות למעלה אל הסיפון החיצוני, שם נסו למצוא מקום ליד המעקה בחלק האחורי של המעבורת.

האוניברסיטה היוקרתית שנוסדה ב=1865 ונחשבת לחברה הצעירה ביותר בליגת הקיסוס (הכוללת את שמונה האוניברסיטאות היוקרתיות והאליטיסטיות ביותר בחוף המזרחי של ארצות הברית), היא גם אחת מהיפות באמריקה. היא שוכנת על גבעה המשקיפה אל העיר, משתרעת על שטח של יותר מ=3,000 דונם בין יערות וערוצי נחלים, ומשובצת בגנים יפים ובמבנים היסטוריים מרשימים בסגנון גותי-קולגיאלי, ויקטוריאני וניאו-קלאסי. באוניברסיטה יש מוקדי עניין רבים ובהם מוזיאונים (ובראשם מוזיאון הרברט פ. ג'ונסון) ומעבדת צפרות, אבל הגנים הבוטניים הם הדובדבן שבקצפת ומוקד המשיכה העיקרי לתיירים. האוניברסיטה משתרעת על פני שטח עצום ואפשר להתנייד בה ברגל או באוטובוס, או לשכור אופניים.

המפלים האלה, ששוכנים דרומית-מערבית לאית'קה, אינם מהגבוהים באזור אגמי האצבעות (Finger Lakes) אבל הם בהחלט מהיפים שבהם. הנחל נופל בסדרה של מפלים במורד העמק התלול אל אגם קיוגה (Cayuga Lake). הקצף הלבן-חלבי של המים הגועשים העניק למפלים את שמם (שפירושו בעברית הוא חלב החמאה). בתחתית המפלים יש בריכה ובימים יפים תוכלו להשתכשך במימיה. הפארק משתרע על שטח 3.28 קמ"ר ובו כמה שבילי טיולי מיוערים שמציעים תצפית על ערוץ הנחל והמפלים. שביל הערוץ (Gorge Trail) הוא אחד המומלצים שבהם. זהו שביל תלול באורך כקילומטר שמטפס במעלה מדרגות אבן בינות לצמחייה סבוכה ומשקיף על מרבית המפלים. בשטח הפארק יש גם חניון פיקניקים ומגרש משחקים.