כשמטיילים ברחובות הצרים והתלולים של פּוֹזיטָנוֹֹ קל להבין את דבריו של הסופר האמריקאי ג'ון סטיינבק, שכתב על פּוֹזיטָנוֹֹ "זהו מקום חלומי שאינו אמיתי לחלוטין כשאתה נמצא בו, והופך לאמיתי ולקורץ לאחר לכתך". פּוֹזיטָנוֹ היא אחת העיירות היפות ביותר בחוף אָמָלפי, למרות שאין בה אטרקציות מיוחדות פרט לנוף. ואיזה נוף! אי אפשר שלא להתפעל ממראה הבתים הצבעוניים שגולשים בתלילות במורד ההר אל המפרץ הכחול, המנוקד בסירות לבנות. |תמונה_בטקסט8056| את המראה המיוחד ושובה הלב של פּוֹזיטָנוֹֹ פוגשים כבר בחניה, סמוך לפִּיאצָה די מוּליני. משם אפשר לרדת ברגל ברחוב התלול היוצא מהכיכר, Via dei Mulini, אל עבר כנסיית עלייתה השמיימה של מריה הקדושה, שכיפתה המרשימה מחופה באריחים צהובים, כחולים וירוקים. אם ממשיכים לרדת מגיעים אל חוף מרינה גרנדֶה, המיועד לסירות דיג, ובסמוך לו יש חוף רחצה הומה עם ברים וומסעדות. אם אתם מעדיפים חוף פחות צפוף, המשיכו ללכת לאורך קו החוף ב-Via Positanesi d'America‬‏ עד חוף פוֹרנילוֹ, הנעים והשלו יותר. |תמונה_בטקסט8058| מעבר לכך, כדאי פשוט לשוטט בעיירה, ברחובות תלולים וצרים, כמו למשל וִיאלֶה פאזיטֵיאָה (Viale Pasitea) ו-וִיָה כריסטוֹפוֹרוֹ קוֹלוֹמבּוֹ (Via Cristoforo Colombo), להתבשם מהנופים, לטפס בסמטאות־מדרגות צרות, לעצור בחנויות הקטנות, בהן חנויות עבודות קרמיקה מסורתיות, למשל Ceramica Assunta ולאכול באחת המסעדות הטובות, דוגמת Ristorante Max Positano או Ohima. |תמונה_בטקסט8059|

פּוֹמפֵּיי, עיר רומית עתיקה השוכנת כ=20 ק"מ מדרום=מזרח לנאפולי, ידועה בעיקר בשל סופה הטראגי כתוצאה מהתפרצות הר הגעש הסמוך וֶזוּב. העיר היתה נמל חשוב, שממנו יצאו סחורות לכל רחבי הים התיכון, ובשנת 63 לספירה אף שרדה רעידת אדמה עזה, שפגעה במבנים בעיר. הנזקים תוקנו, החיים נמשכו כרגיל והעיר שגשגה, עד שהכל הסתיים ברגע אחד, 16 שנים מאוחר יותר (שנת 79 לספירה). התפרצות הר הגעש כיסתה את פּוֹמפֵּיי ואת הֶרְקוּלָנֵאוּם הסמוכה בשכבה עבה של אפר, שקברה תחתיה את העיר כולה ואת אלפי התושבים שלא הספיקו להימלט ומצאו את מותם בבתים וברחובות. לאורך השנים נשמרה פּוֹמפֵּיי מתחת לשכבת האפר, וקיומה כמעט ונשכח. במאה ה=17 התגלו במקרה שרידים עתיקים אתר אבל רק במחצית המאה ה=18 החלו חפירות מאורגנות, הנמשכות מאז ועד ימינו. במהלך החפירות נחשפו רחובות, מבני ציבור, מקדשים, בתי מגורים, חנויות, בתי מלאכה, בית בושת, מרחצאות ועוד., ונתגלו אלפי גופות של תושבי העיר שנקברו חיים תחת האפר. בשנת 1997 הכריז אונסק"ו על פּוֹמפֵּיי והֶרְקוּלָנֵאוּם כעל אתר מורשת עולמית. ממצאים חשובים שהתגלו בשתי הערים - בהם פסיפסים, ציורי קיר, פסלים וכדים - מוצגים בהמוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה בנאפולי, לצד ויציקות גבס של גופות הניספים. |תמונה_בטקסט7843| האתר הארכיאולוגי פּוֹמפֵּיי מספק הצצה מרתקת לדרך שבה חיו תושבי העיר לפני קרוב לאלפיים שנה. האתר עצום וניתן לבלות בו יום שלם, אבל בשל מרחקי ההליכה ומזג האוויר (האתר חשוף ואינו מוצל) מסתפקים מרבית המבקרים בשלוש=ארבע שעות. האתר מחולק לתשעה אזורים, הממוספרים בספרות רומיות ויש לו מספר כניסות. ליד תחנת הרכבת, שבה עוצרות רכבות מנאפולי ומסוֹרֶנְטוֹ, שוכן שער הים (Porta Marina), הנמנה עם השמורים ביותר באתר והכניסה דרכו מרשימה (שימו לב למעברים הנפרדים לבני אדם ולבעלי חיים). למגיעים ברכב נוח יותר להיכנס דרך קופת הכרטיסים הסמוכה למגרש החניה, שם גם נכנסים לאתר חלק מהסיורים המאורגנים. השערים האחרים רחוקים יותר ומצריכים הליכה מרובה. |תמונה_בטקסט7846| מומלץ להתחיל באזורים 7 (VII) ו=8 (VIII), הקרובים לכניסה; אם נכנסתם משער הים בקרו תחילה בבזיליקה, במקדשים לאפולו ולונוס, ובפורום. משם המשיכו אל התיאטרון הגדול, ומקדש איזיס שבקצה הרחוק של אזור 8. |תמונה_בטקסט7851| לאחר הביקור שובו אל אזור 7, בקרו במרחצאות הפורום והמשיכו צפונה אל אזור 6 (VI), שם נתגלו כמה מהבתים של עשירי העיר, בהם בית הפָאן ובית וֶטִי. מומלץ בחום לבקר גם בוילת המסתורין, הנמצאת כמה מאות מטרים מחוץ לחומות העיר, בקצה הצפון=מערבי של אתר העתיקות. מעבר לביקור במקומות הללו, כדאי להשאיר זמן לשיטוט בין רחובות העיר כדי להתרשם מהמבנה והמראה שלה על רקע הר וֶזוּב. |תמונה_בטקסט7863| אפשר בהחלט לבקר בפּוֹמפֵּיי ללא הדרכה; כדי לעשות זאת הצטיידו במפה בכניסה או הורידו |הלינק: https://www.haolam.co.il/1244|את קובץ המפה|סלינק| מאתר האינטרנט. כדי להימנע מהתור בקופה, מומלץ לקנות כרטיסים מראש באתר האינטרנט של |הלינק: https://www.haolam.co.il/1242|TicketOne|סלינק|, המפיץ הרשמי. עם זאת, בהחלט מומלץ להצטרף לסיור מודרך, הכולל הסברים מפורטים על תולדות האתר וחלקיו. בסוכנויות טיולים בנאפולי ובסוֹרֶנְטוֹ, וכן אונליין - למשל דרך |הלינק: https://www.haolam.co.il/1263|האתר הזה|סלינק| - תוכלו להזמין סיורים מודרכים, עם או בלי הסעה הלוך ושוב (מחירי ההסעות גבוהים למדי, אבל יחסכו לכם את ההתניידות בתחבורה ציבורית). לחלופין ניתן להצטרף לטיול מודרך באתר עצמו: ליד שער הים עומדים מדריכים מורשים (מדריך ללא אישור רשמי לא יכול להיכנס לאתר), וכשמתאספת קבוצה של כ=20 משתתפים, הם יוצאים לדרך.

אי קטן בצפון מפרץ נאפולי, ששטחו כארבעה קמ"ר בסך הכל, והוא מסורתי ואותנטי יותר מהאיים התיירותיים קאפרי ואיסקיה. האי פְּרוֹצִ'ידָה מושך את העין בבתיו הצבעוניים על רקע סלעי טוף אפורים. המראה הפסטורלי והאווירה המסורתית משכו לכאן אמנים וסופרים: הסופרת האיטלקיה אֶלְזָה מוֹרַנְטֶה, שביקרה בפְּרוֹצִ'ידָה פעמים רבות, מיקמה בו את עלילת ספרה "האי של ארתורו", וגם סרטים רבים, בהם "הדוור" ו"הכישרון של מר ריפלי", צולמו כאן. בשנת 2022 בחר המשרד למורשת תרבותית ותיירות באיטליה את פְּרוֹצִ'ידָה כבירת התרבות של המדינה לשנה זו. כל המעבורות לאי (ראו פירוט במסגרת) עוגנות במרינה של פְּרוֹצִ'ידָה, ומשם אפשר להמשיך ברגל או באוטובוס מקומי. לפני שאתם מתחילים לטייל, העיפו מבט בפאלאצו מרלטו הסמוך, ארמון בצבע ורדרד שנבנה במאה ה-12 ושימש כארמון הקיץ של המלך (לא פתוח למבקרים). |תמונה_בטקסט7949| מהנקודה הגבוהה ביותר בפְּרוֹצִ'ידָה - טֶרָה מוּרָאטָה (Terra Murata), בגובה 91 מ' מעל פני הים - משקיף אל הים המבנה המרשים של כנסיית מיכאל הקדוש. למרגלות הגבעה שוכנת מרינה קוֹרִיצֶ'לָה, נמל קטן ואותנטי; ביום שישי שלפני הפסחא יוצאת מהכנסייה תהלוכה דתית אל המרינה. |תמונה_בטקסט7950| בפְּרוֹצִ'ידָה יש כמה חופים יפים, בהם צִ'אָיָה, רצועת חוף חולית במזרח האי, וחוף צִ'ירָצ'וֹ במערב, שמשקיף על האי הזעיר והלא מיושב ויוארה. נחמד גם לטייל ברגל באי, בין עצי הלימון שמשגשגים באדמה הוולקנית הפורה ובסמטאות היישוב היחיד, שם תוכלו להתרשם מהבנייה המסורתית. |המסגרת|איך מגיעים לפְּרוֹצִ'ידָה? מעבורות ורחפות מפליגות לפְּרוֹצִ'ידָה בכל חודשי השנה מנאפולי ומהנמל של פּוֹצוּאוֹלִי, כ=20 ק"מ ממערב לעיר. ההפלגות מפּוֹצוּאוֹלִי זולות יותר ( כ=€15 לכל כיוון לעומת כ=€22 מנאפולי) אבל מחייבות כמובן הגעה לנמל. ההפלגה מנאפולי אורכת בין חצי שעה לשעה, תלוי בסוג כלי השייט (מעבורת או רחפת), ומתחילה מרציף Molo Beverello או מרציף Calata di Massa. המרחק בין הרציפים קרוב לקילומטר, ולכן חשוב לברר מראש מאיזה רציף יוצאת ההפלגה שלכם. בקיץ יש הפלגות לפרוצ'ידה גם ממרינה פִּיקוֹלָה בסוֹרנטוֹ, ממָרִינָה גְרָנְדֶה בקאפרי וכן מכמה עיירות בחוף אָמָלפי. בנוסף, אחדות מהמעבורות לאִיסקִיָה עוצרות בפרוצ'ידה, מה שמאפשר ביקור בשני האיים ביום אחד. שתי החברות העיקריות שמפעילות הפלגות לפרוצ'ידה הן |הלינק: https://www.haolam.co.il/1259|SNAV|סלינק| ו-|הלינק: https://www.haolam.co.il/1260|Caremar|סלינק|, אפשר להזמין כרטיסים ישירות באתרי האינטרנט שלהן או דרך אתרים ייעודים כמו |הלינק: https://www.haolam.co.il/1261|Ferryhopper|סלינק|. אפשר גם לקנות כרטיסים במשרדי נסיעות, בקופות בנמל ובחלק מהמלונות, אבל בכל מקרה כדאי לעשות זאת לפחות יממה מראש. בשונה מקאפרי, לשם יש רק מעבורות להולכי רגל, לפרוצ'ידה אפשר להגיע גם במעבורת רכב - אבל החלופה הוו מייקרת את הסיט פי שניים ויותר, ולאור שטחו המצומצם של האי, אין שום צורך ברכב צמוד.

את יופיו של הנוף הנשקף מכל פינה בראבֶלו קשה לתאר במילים. גם המיקום שלה, בהרים ולא על קו החוף, מקנה לה יתרון, שכן היא פחות צפופה וסואנת מעיירות אחרות בחוף אָמָלפי. האטרקציה המרכזית כאן היא ללא ספק הנוף: מצד אחד משקיפה העיירה על חוף אָמָלפי ועל מפרץ סלרנו ואילו מהעבר השני נשקפים הרים ועמקים ירוקים, מכוסים צמחייה צפופה. בחודשים יולי=אוגוסט מתקיים בעיירה פסטיבל ראבֶלו, סדרת קונצרטים של מוזיקה קלאסית על רקע תפאורה נופית עוצרת נשימה; אלו חדשות טובות לאוהבי המוזיקה, אבל יש לקחת בחשבון שבתקופת הפסטיבל מתמלאות הסמטאות הצרות של העיירה הקטנה כמעט עד אפס מקום. |תמונה_בטקסט8090| בכניסה לעיירה, סמוך למגרש החניה, משתרעת הכיכר רחבת הידיים פיאצָה דוּאוֹמוֹ, שבה ניצבת הקתדרלה מהמאה ה־11. כשפניכם לקתדרלה, תראו משמאל יש פארק ציבורי קטן ובו ספסלים שמשקיפים אל נוף הררי מקסים. מהכיכר מתחיל שביל הגישה אל וילה רוּפוֹלוֹ, הגדולה והמרשימה מבין שתי וילות היסטוריות, מוקפות גנים, השוכנות בעיירה. אם זמנכם קצר עדיף להסתפק בווילה רוּפוֹלוֹ, אבל שווה להתאמץ ולבקר גם ב"מרפסת האינסוף" בגנים של וילה צ'ימבּרוֹנֶה, לעוד תצפית על המפרץ היפהפה. |תמונה_בטקסט8268| בקיץ, במהלך יולי ואוגוסט, מתקיים בגנים של וילה רוּפוֹלוֹ פסטיבל של מוזיקה קלאסית. לקראת הפסטיבל, התכנית המלאה מתפרסמת ב|הלינק: https://www.haolam.co.il/1318|אתר|סלינק|, שם גם ניתן לרכוש כרטיסים.

אָמָלפי היא אחת העיירות הפופולריות ביותר בחוף הקרוי על שמה, בין השאר בזכות מיקומה האסטרטגי בין ההר לים. בזכות הטבע המקיף אותה, האדריכלות הנאה והיותה שטוחה יחסית וקלה לטיול ברגלי, הפכה העיירה השלווה אבן שואבת למטיילים מאיטליה ומרחבי העולם. בימים עברו היתה אָמָלפי מעצמה ימית, שהתחרתה בערי נמל כמו ונציה וגנואה, אבל כיום הספינות היחידות שיוצאות מהנמל הן יאכטות פרטיות ומעבורות תיירים. |תמונה_בטקסט8063| את הסיור בעיירה כדאי להתחיל בכיכר הראשית פיאצָה דוּאוֹמוֹ ובביקור בקתדרלה הסמוכה ובחצר הפנימית היפה, קִיוֹסטרו דֶל פָּרָדיזוֹ. קחו בחשבון שבעונה מתמלאים בתי הקפה בכיכר המרכזית עד אפס מקום, כך שאם אתם מחפשים מקום רגוע יותר לספק את הצורך בקפה ומאפה מקומי, עדיף לחכות להמשך הטיול. |תמונה_בטקסט8068| מפיאצָה דוּאוֹמוֹ צאו לרחוב הראשי החוצה את העיירה, וִיָה לורנְצו ד'אָמָלפי (Via Lorenzo D'Amalfi). בתחילתו, סמוך לכיכר, הוא תיירותי מאוד - הרבה דוכני מזכרות, חנויות הקורצות לתיירים, גלידריות וכד' - אבח ככל שמתקדמים, חנויות התיירים נעלמות והרחוב הופך שקט ואותנטי יותר. כאן גם מקומות רגועים לקפה ומאפה, במחירים סבירים יותר מאשר בכיכר הראשית. מהרחוב מתפצלות סמטאות־מדרגות יפות, שכדאי לטפס בהן ולהתרשם מבתי המגורים המקומיים. |תמונה_בטקסט8070| המשיכו באותו רחוב, ששמו משתנה ל-Via Pietro Capuano ואז ל-Via delle Cartiere. מפל קטן שנופל אל פלג מים יסמן שאתם מתקרבים אל מוזיאון הנייר, שבו תוכלו ללמוד על התעשייה המסורתית ששגשגה באָמָלפי מאז ימי הביניים. מהמוזיאון תוכלו להמשיך בעקבות השילוט לטיול רגלי מקסים בטבע בעמק הטחנות. לאחר הטיול שובו לכיכר הראשית באותה דרך.

באחד המוזיאונים החשובים בתחום בעולם כולו מוצגים, בין השאר, ממצאים מפּוֹמפֵּיי, הֶרְקוּלָנֵאוּם וסטאבּיָי - הערים שחרבו בהתפרצות הר הגעש וֶזוּב בשנת 79 לספירה. בשלוש הקומות של הבניין המרשים מהמאה ה=16 מוצגים אוספים נדירים מימי יוון ורומא וכן מתקופת הרנסאנס; בין השאר תראו כאן פסלים, פסיפסים, ציורי קיר, כדים, תכשיטים, מטבעות, כלי נשק ועוד. |תמונה_בטקסט7713| אחד החדרים המסקרנים מוקדש לאמנות אירוטית מפּוֹמפֵּיי. בחדר, המכונה "החדר הסודי", מוצגים פסלים וציורי קיר המייצגים מגוון תנוחות מיניות ונועדו להקל על המבקרים בבית הזונות של פּוֹמפֵּיי לבחור את התנוחה המועדפת עליהם. מרתקים במיוחד החללים שבהם מוצג אוסף "יוון הגדולה" (Magna Graecia), ובהם פסלים, פסיפסים וחפצי חן מתקופת ההתיישבות היוונית באיטליה, החל במאה השמינית לפנה"ס. לתערוכה זאת נדרש כרטיס נפרד. בקומת הקרקע יש בית קפה - למקרה שתעייפתם במהלך הביקור - ואפשר לנוח גם על ספסל בחצר הפנימית היפה. |תמונה_בטקסט7715|

בראש גבעת ווֹמֶרוֹ (Vomero) מתנשא מבצר מהמאה ה=13 המשקיף לנוף עוצר נשימה של נאפולי והסביבה. לאורך השנים שופץ המבצר והורחב, ורק במאה ה=16 הוא קיבל את צורתו הנוכחית, כוכב בעל שישה קודקודים (קצת דומה למגן דוד). במשך מאות שנים שימש המבצר מחנה צבאי ולאחר מכן בית סוהר, ואילו היום שוכן בקומה העליונה מוזיאון קטן ומוצלח לאמנות מודרנית של יוצרים מנאפולי וממחוז קָמפָּניָה. עבודות האמנות אמנם מעניינות, וכמוהן גם ההיסטוריה המרתקת המתגלה למבקרים בלוחיות=הסבר באנגלית ובאיטלקית על קירות המבצר האדירים, אבל הכוכב האמיתי הוא הנוף. ככל שמטפסים מעלה נעשים הנופים מרהיבים יותר, כשהשיא הוא שביל מוגבה המקיף את הגג ומספק תצפית פנורמית של 360 מעלות על כל שכונותיה של נאפולי, הגבעות המקיפות את העיר, מפרץ נאפולי, הר וֶזוּב, קאפרי ואיים נוספים. תרגישו כאן כאילו אתם על גג העולם, גבוהים אפילו יותר מהמטוסים שממריאים מנמל התעופה, שגם הוא פרוש עמוק למרגלותכם. |תמונה_בטקסט7720| בקומת הגג יש בית קפה קטן ונחמד, שגם הוא משקיף על הנוף. אחרי שתשתו קפה או משקה קל, עם או בלי עוגה, אנו ממליצים לחצות את רחבת הגג כדי לראות מעקה כסוף בצד הפונה למפרץ ועליו כתובת ברייל באורך של תשעה מטרים. |תמונה_בטקסט7724| חשוב לציין שהביקור במבצר מחייב הליכה מרובה, חלקה בעלייה, ולכן אינו מומלץ למתקשים בהליכה. כדי לעלות למבצר, סעו שתי תחנות בפוּניקוּלָר שיוצא מתחנת Montesanto ורדו בתחנה האחרונה, Morghen, במרחק הליכה קצרה מהכניסה. סביב המבצר פרושה השכונה האמידה ווֹמֶרוֹ (כשם הגבעה), ונחמד לטייל בה מעט לפני שחוזרים למרכז העיר. ניתן לחזור בפוּניקוּלָר או לרדת ברגל ברחוב המדרגות וִיָה פֶּדָמֵנְטִינָה.

העיירה קאפרי, הגדולה מבין שתי העיירות שבאי, חביבה על תיירים, ידוענים ובעלי ממון, שגודשים את הרחובות הנאים, קונים בחנויות יוקרתיות ויושבים בבתי קפה שמחיריהם מרקיעי שחקים - והכל עבור התענוג לראות ולהיראות. אבל כל אלה הם כאין וכאפס לעומת המיליונר הגרמני קרוּפּ, שבראשית המאה הקודמת קנה את כל מדרון ההר - ממרכז העיירה עד לים - כדי שיוכל להגיע במהירות ליאכטה שלו. את התוצאה אפשר לראות מגני אוגוסטוס היפים. מרכז קאפרי נגיש באמצעות פוּניקוּלָר המטפס מהתחנה התחתית ליד מָרִינָה גְרָנְדֶה אל התחנה העילית שליד הכיכר המרכזית. הפּיאצֶטָה או באוטובוסים המגיעים לתחנה הסמוכה. |תמונה_בטקסט7924| מעבר לצירי הקניות הרחבים היוצאים מהכיכר המרכזית תמצאו בלב העיירה גם סבך של סמטאות צרות, מסוידות לבן, שנעים להסתובב בהן ולהציץ לחצרות הבתים הקטנים. גם אם אינכם יודעים לאן מובילות הסמטאות, אין סיכוי שתלכו לאיבוד, שכן בסופה של ההליכה תגיעו לכיכר נעימה או לרחוב מוכר ומשם תמשיכו בטיול. ואם אתם רעבים, לא תתקשו למצוא באזור בית קפה, פיצרייה או מסעדה - למשל Ristorante Verginiello, במרחק הליכה מהכיכר המרכזית. |תמונה_בטקסט7926|

הֶרְקוּלָנֵאוּם היתה עיר רומית עתיקה, ששימשה כאתר נופש חביב על עשירי רומא. בשנת 79 לספירה, בעקבות ההתפרצות של הר הגעש וֶזוּב, היא חרבה, ביחד עם פּוֹמפֵּיי, שכנתה הגדולה ממנה. שרידי העיר העתיקה התגלו במקרה בשנת 1710 בעת חפירה של באר מים. בחפירות הרשמיות, שהחלו כשני עשורים מאוחר יותר, נחשפו וילות ובתים לאורך רחובות בתבנית מלבנית, וכן ציורי קיר ופסיפסים, המעידים על עושרם של תושבי העיר. בתחילה סברו החוקרים סברו שכל התושבים הצליחו להימלט, אולם בהמשך מתגלו סמוך לחוף כ=200 שלדים של מי שככל הנראה ניסו להימלט בדרך הים ונכשלו. ממצאים חשובים שנתגלו כאן הועברו למוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה בנאפולי והחפירות נמשכות גם כיום - אבל לאט ובזהירות, כדי לא לגרום לנזק לממצאים. |תמונה_בטקסט7867| האתר הארכיאולוגי, הממוקם בתוך העיירה המודרנית אֶרקוֹלָנוֹ, קטן בהרבה מזה של פּוֹמפֵּיי והביקור בו פשוט וקצר יותר. העיר חולקה לגושים בידי חמישה רחובות אורך (קארדו), שמתוכם נחשפו שלושה, ושלושה רחובות רוחב (דקומנוס), שמהם נחשפו שניים. הרחובות מרוצפים באבני בזלת ותחומים במדרכות צרות ומוגבהות. בשונה מפּוֹמפֵּיי, שם אפשר להבחין בחריצי עגלות, הרחובות בהֶרְקוּלָנֵאוּם נועדו רק להולכי רגל: הסחורות שהובאו לכן נישאו על ידי סבלים או על גב פרדות. |תמונה_בטקסט7866| לאתר יש שתי כניסות, אחת מכיוון העיר ותחנת הרכבת ואחרת שקרובה לחניה. משתיהן תיכנסו לשביל המתעקל מעל הקצה הדרומי של האתר ומשופע בנקודות תצפית נאות על העיר, הר וֶזוּב והים. עם נקודות העניין העיקריות בעיר המשוחזרת נמנים בית האיילים, בית המרחץ העירוני, בית נפטוּן ואָמְפִיטְרִיטֶה ובית פסיפס החצר.

עיירה נעימה השוכנת בהרים, כחמישה ק"מ מחוף אָמָלפי, מצפון=מערב לסָלרנוֹ. יש מטיילים המעדיפים ללון בה, שכן היא פחות צפופה ותיירותית משכנותיה שלצד הים. המדרחוב הראשי של העיירה, דרך אוּמבֶּרטוֹ הראשון, מעוטר בקשתות משני צדדיו ויש בו חנויות, בתי קפה ומסעדות. הוא עובר לצדה של הכיכר הנעימה, פיאצָה דוּאוֹמוֹ, שבמרכזה יש מזרקה נאה. בכיכר נמצאת הקתדרלה, בעלת החזית הניאו=קלאסית. |תמונה_בטקסט8477| במרחק כ=4 ק"מ ממרכז העיירה, מעל ערוץ עמוק, ניצב מנזר השילוש של קאווָה. בנוסף למראה הדרמטי של המנזר ולתצפית היפה ממנו, אפשר להתרשם במתחם מיצירות אמנות שונות. בעיירה יש מסעדות רבות, אחת מהן היא Osteria Nonna Maria עם מנות מהמטבח הרומאי.

אתר ארכאולוגי בעל חשיבות מרובה, הכולל מקדשים עתיקים שהשתמרו בצורה מרשימה. ניתן לבקר באתר הארכאולוגי, במוזיאון הסמוך או בשניהם, ברכישת כרטיס משולב. האתר שוכן בשטח העיר הקדומה פּוֹסֶדוֹניָה, אותה ייסדו מתיישבים יווניים בסביבות שנת 600 לפנה"ס. בשנת 273 לפנה"ס הפכה העיר לישוב רומי בשם פֶּסטוּם. התושבים, שסבלו ממלריה והצפות של הנהר שעל גדותיו נבנתה העיר, נטשו אותה בהדרגה והיא אבדה. רק במאה ה־18 נתגלה האתר במקרה בעת סלילת כביש ועיקר החפירות בו נעשו בשנות החמישים של המאה ה־20. האטרקציות המרכזית בפֶּסטוּם הם שלושה מקדשים יוונים עתיקים, שנבנו בין 550 ל־450 לפנה"ס. שניים מהם, שהוקדשו לאלה הֶרָה, שוכנים זה ליד זה באזור הרחוק מהכניסה, ואילו השלישי, שהוקדש לאלת החכמה והמלחמה אָתֶנָה, ניצב לידו בסמוך לכניסה הראשית. |תמונה_בטקסט8099| מקדש הֶרָה הראשון נבנה בסביבות 550 לפנה"ס על ידי המתיישבים היוונים, והוא העתיק ביותר בפֶּסטוּם. מעט מצפון לו ניצב מקדש הֶרָה השני משנת 450 לפנה"ס, שככל הנראה הוקדש גם לאל הים, פוסידון. בצדו המזרחי של מקדש זה ניתן לראות שרידים של שני מזבחות; הקטן מביניהם נוסף בתקופה הרומאית. |תמונה_בטקסט8100| בנקודה הגבוהה ביותר בפֶּסטוּם מתנוסס מקדש אָתֶנָה, שנבנה בסביבות 500 לפנה"ס. בעבר סברו שהוא נבנה לכבודה של קֶרֶס, אלת החקלאות הרומית, אולם כיום הדעה הרווחת כי הוא הוקדש לאָתֶנָה. שלושה קברים נוצרים שנתגלו מתחת לרצפת המקדש מעידים כי בתקופה מאוחרת יותר הוא שימש ככנסייה נוצרית. במוזיאון, השוכן לא הרחק מהכניסה לפארק, מוצגים ממצאים מרתקים שהתגלו בחפירות לצד הסברים מקיפים על תולדות ההתיישבות באזור.