העיר אולי שינתה את שמה, אך בעיני רוחם של רבים, קולקאטה (Kolkata; לשעבר כלכותה) עדיין מעלה תמונות של עליבות ועוני ואסון אורבאני. מעטים מדי טורחים לגלות את יופיה הקולוניאלי המכשף, את המרץ וההומור של תושביה ואת הקסם של נשמתה הבנגאלית הייחודית.
קולקאטה איננה עיר עתיקה כדלהי - למעשה, היא חבה את קיומה במידה רבה לבריטים, וגילה אינו עולה על 300 שנה. העיר היא תמונה מתפוררת שאין שנייה לה של הקולוניאליזם הבריטי. יחסית לעיר תזזיתית ורוויית ערפיח שכמוה, יש בה גם לא מעט מרחבים ירוקים נעימים.
בירת בנגל המערבית משתרעת, חסרת צורה, לאורך הגדה המזרחית של נהר הוּגלי. בעברה היתה קולקאטה בירתה הזוהרת של הודו הבריטית, וסיפור האימה האורבני שלה, סיפור של עוני ושל רעב, החל רק לאחר חלוקת הודו, עם זרם הפליטים האדיר שנהר לתוכה. עם זאת, נראה שקולקאטה נחושה לשווק את עצמה בתור 'עיר של שמחה' ואם רק תתנו לה צ'אנס היא גם תתגלה לפניכם כאחת הערים המרתקות והנעימות ביותר בהודו, בירתה האינטלקטואלית של האומה ומרכז פוליטי ואמנותי שוקק חיים.
הריאות הירוקות של העיר הן המיידן (Maidan), שטח פתוח רחב ידיים, שמשמש את תושבי קולקאטה לבילוי שעות הפנאי, לניהול תחרויות קריקט וכדורגל, לעריכת אסיפות פוליטיות, להעברת שיעורי יוגה, ולרעיית צאן. המיידן גדול מספיק כדי להכיל בתוכו את מבצר וויליאם (Fort William) עצום המימדים, שעודנו בשימוש היום, אבל כדי להיכנס לתוכו יש צורך בהיתר מיוחד (שניתן לעתים נדירות בלבד). בקצה הדרומי של המיידן ניצב אתר ההנצחה ויקטוריה (Victoria Memorial), מוזיאון ענק, הבנוי שיש לבן. בחזיתו ניצב פסל חדגוני של המלכה ויקטוריה, ובתוכו מוצג אוסף נרחב של פריטים היסטוריים מתקופת הודו הבריטית.
המרכז האדמיניסטרטיבי של קולקאטה הוא בי.בי.די באג (BBD Bagh; נקראת גם כיכר דאלהאוזי). בכיכר יש שילוב של המשעשע עם הברוטאלי: מצד אחד בניין הסופרים (Writers' Building), שבו 'סופרים' (כינוי מחמיא לפקידי ממשל) ממהרים לאורך מבוך קפקאי של אינסוף מסדרונות וחדרי ענק, בעוד טפסים בחמישה עותקים נערמים בערימות; מן הצד השני סניף הדואר המרכזי, שהוקם על אתר 'החור השחור של קולקאטה'. כאן, בלילה לח במיוחד, בשנת 1756, נכלאו יותר מ-140 תושבים בריטיים בתא תת-קרקעי, שבתוכו מצאו רבים את מותם, כתוצאה מחנק.
אתרים מעניינים אחרים בעיר הם: המוזיאון ההודי (Indian Museum) המצויין, המוזיאון הגדול ביותר, ולדעת רבים גם הטוב ביותר, בהודו כולה (אבל מאובק ומוזנח בשל מחסור במזומנים); וגשר האורה (Howrah Bridge), שהפך זה מכבר לסמלה של העיר. הוא בנוי כך שאף אחת מתומכותיו אינה ניצבת בתוך הנהר ונחשב לאחד הגשרים העמוסים ביותר בעולם.
מלונות מסעדות וברים זולים יש בשפע באיזור צ'ורינגי (Chowringhee), שמדרום לגשר האורה. רחוב סאדר (Sudder St), הסמוך לצ'ורינגי רואד, הוא מרכז התרמילאים של קולקאטה. באיזור זה גם בתי קולנוע רבים, שבהם מקרינים את סרטי האיכות תוצרת קולקאטה, את הסרטים החדשים מפס הייצור ההוליוודי ואת בני דודם ההודים, תוצרת בוליווד (הכינוי של תעשיית הקולנוע בבומביי). קולקאטה אינה גן עדן לשופינג, בעיקר מאז שפרוייקט ניקוי העיר הבריח את הרוכלים מהמדרכות, אבל בניו מרקט (New Market), שמצפון לרחוב סאדר, נושאים ונותנים על הכל, החל בבגדים וכלה ברהיטי נצרים.
יש בקולקאטה נמל תעופה בינלאומי ולפעמים אפשר להשיג כרטיסי טיסה זולים במשרדי חברות התעופה שבאיזור צ'ורינגי. לאינדיין איירליינס יש לעתים קרובות טיסות פנים זולות מקולקאטה אל יעדים מרכזיים אחרים בהודו, כגון דלהי, באנגאלור, צ'נאי, מומבאי ולאנקנאו. בהכללה ניתן לומר שעדיף לנסוע ברכבת מאשר באוטובוס, אבל אם אתם מעדיפים דווקא אוטובוס, כדאי לכם לבחור בשירות Rocket Service בעל השם המפוקפק ('שירות הטיל'), היוצא מתחנת האוטובוסים Esplanade. יש בקולקאטה שתי תחנות רכבת מרכזיות, תחנת האורה (Howrah), שעל הגדה המערבית של נהר ההוגלי, שאליה מגיעות מרבית הרכבות ותחנת סילדה (Sealdah), מן הצד השני, שממנה יוצאות רכבות אל דארג'ילינג ואל יעדים אחרים באיזור הצפון מזרחי.
פחות